או: מה למדתי ועשיתי בקורס "אפיון ממשק וחוויית משתמש" של נטקראפט + תובנות מעשיות!

מאירועי הפרק הקודם: החלטתי שהצעד המשמעותי הראשון שלי בדרך להפוך למאפיין חוויית משתמש הוא לעשות את הקורס "אפיון ממשק וחוויית משתמש" של חברת נטקראפט. בפוסט הזה אספר מעט על הקורס ואציג את מטלת הסיכום שלי. כן, זה פוסט ארוך. אבל חוץ מיח"צ עצמי חסר בושה, יש בסופו גם תובנות מעשיות לעבודה שלכם, גברתי ואדוני המאפיינים.

וגם –  חברת נטקראפט לא ביקשה ממני לכתוב את הפוסט הזה. זאת יוזמה אך ורק שלי (הם כן אישרו לי לקחת תמונות).

חוויית משתמש בריבוע

כשאני רוצה להסביר כמה פעור הייתי כשהתגייסתי לצבא, אני אומר שלא ידעתי אפילו מה הם מדי ב'. "זה כמו מדי א', רק עם חורים בבית השחי", אמר לי חבר. כן, כמו שגוגל זה בינג עם חורים בבית השחי.

אז כדי לתאר כמה לא הבנתי מה זה חוויית משתמש לפני שהגעתי לקורס, אני אגיד שאפילו לא ידעתי מה זה… פרסונה (וכמה חורים יש לה בבית השחי)? אי אפשר להגיד שלא היה לי מושג מהחיים שלי. בכל זאת, קראתי את הספר ההוא של סטיב קרוג וכמה טורים של ג'ייקוב נילסן. אפילו ידעתי בערך מה זה חוק פיטס. אבל לא הייתה לי בראש את המסגרת המחשבתית שבתוכה מתיישבים כל המושגים והמתודולוגיות. ואם אתם לא מאמינים לי – חפשו בגוגל פוסט מהבלוג של נטקראפט בשם "הסוד הוא בפרטים הקטנים" (יוסי שבתגובות הוא, לדאבון הלב, אני). את המסגרת הזאת קיוויתי להשיג.

אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לפרטים הלוגיסטיים של הקורס – עמוד הקורס עושה זאת מצויין. במקום זאת, אני מעדיף להתמקד בחווייה האישית שאני עברתי. ללא ספק, מדובר באחד הקורסים המושקעים והמעשירים ביותר שלקחתי בחיי. השיעורים הקיפו מגוון רחב של נושאים, עם דגש על עדכניות החומר. אך מה שעשה את הקורס למהנה ועשיר כל כך היא גישתם של המדריכים, רן לירון וליאור יאיר. מדובר, בשני אנשים שמ-א-ד אוהבים את מה שהם עושים. התשוקה למקצוע והרצון להעביר לנו את הידע שלהם ניכרו בכל אינטראקציה עם משתתפי הקורס – בכיתה, בהפסקות ובקבוצת הפייסבוק של הקורס, אליה הועלו חומרי העשרה בין שיעור לשיעור. התרגילים שהגשנו זכו לבדיקה מעמיקה ולפידבקים מדויקים ומועילים. בקיצור, הם עשו את הקורס.

וכך, הצלחתי להבין יותר טוב את המהות של המקצוע שלנו – ליצור עבור המשתמש חווייה טובה ורציפה שתסב לו הנאה ותפיק עבורו את התועלת לה הוא מצפה. רן וליאור לא רק הסבירו לנו מהי חוויית משתמש טובה, אלא העניקו לנו חווייה כזו בפועל.

מטלת הסיכום – מערכת לניהול תקציב משפחתי

בזכות הקורס הצלחתי להבין לראשונה איך נראית עבודה של מאפיין, משלב איסוף הדרישות הראשוניות ועד לבדיקות השמישות האחרונות. לקראת סוף הקורס, קיבלנו את מטלת הסיכום שבמסגרתה נדרשנו ליישם את מה שלמדנו.

המטלה הייתה לאפיין מערכת ניהול תקציב משפחתי, המיועדת לבני 30-45, בעלי הכנסה בינונית ומעלה. את המערכת ניתן היה לאפיין לכל פלטפורמה שהכרנו במהלך הקורס (ווב, סלולר, טאבלט). הוקצבו לנו בערך שבועיים לביצוע המטלה.

התכנית שלי הלכה בערך כך:

1. מחקר מקדים: הכרת המשתמשים הפוטנציאליים והמוצרים הקיימים בתחום.
2. גיבוש הקונספט.
3. סקיצות ובדיקות שמישות ראשוניות.
4. יצירת מסכים שלדיים (wireframes) בתוכנה שלמדנו להשתמש בה בקורס, Axure.
5. בדיקות שמישות אחרונות.
6. הגשה!

פשוט, לא?

המחקר המקדים

לא!
כבר בשלב הראשון נתקלתי בבעיה. בתור בחור בן 26, אני לא ממש מכיר אנשים בטווח הגילאים המבוקש, 30-45. החברים שלי הם רווקים בני פחות מ-30 וההורים שלהם כבר עברו את ה-50. כלומר, אין לי גישה ישירה לקהל היעד של המערכת. אך הייתי צריך לגבש אילו שהן תובנות לגבי קהל היעד בתוך כמה ימים!

לשמחתי הרבה, אחת המיומנויות החשובות שרכשתי בלימודיי היא יצירת סקרים אפקטיביים. וכך, פתרתי את הבעיה באמצעות שאלון שיצרתי ב-Google Docs (ששרפתי כמעט יום שלם בביצוע בדיקות שמישות עליו) והפצתי לחברים שלי בפייסבוק, שהעבירו אותו הלאה למכרים שלהם שמתאימים לקריטריונים. כדי לתמרץ אנשים להשיב לשאלון, הבטחתי שעבור כל שאלון מלא שאקבל אתרום 10 ₪ לאקי"ם, וכך עשיתי.

השאלון בדק את הרגלי ניהול התקציב הקיימים של המשתמשים הפוטנציאליים, אילו מטרות הם מקווים להשיג ובאילו קשיים הם נתקלים בניהול התקציב. בנוסף, שאלתי על הרגלי שימוש כלליים באינטרנט ונתונים דמוגרפיים. וכך, הצלחתי בתוך יומיים לקבל תשובות לשאלות שלי מכ-20 משתמשים פוטנציאליים. למשל, גיליתי שמתוך אלו שכבר מנהלים תקציב היום, כמחציתם עושים זאת באקסל (השאר במחברת, באתר הבנק ובלב). בנוסף, גיליתי שהמטרה המרכזית שהנשאלים מקווים להשיג באמצעות התקציב היא שליטה בהוצאות המשפחה וצמצומן. הקושי המרכזי שעלה מהמחקר הוא להתמיד בניהול התקציב.

הבעיה הבאה שנתקלתי בה הייתה שהשירות הטוב ביותר בעולם לניהול תקציב משפחתי, mint, מצריך חשבון בנק אמריקאי כדי להירשם אליו, ומאחר שאין לי חשבון כזה, לא יכולתי לבדוק את השירות בעצמי. למוצרים אחרים בתחום הייתה לי גישה, אך הם, איך נאמר בעדינות, חיקויים חיוורים של mint. אבל גם כאן לא אמרתי נואש! אם סוגרים בפניי את הדלת, אני נכנס מהחלון. וכך, התגברתי על המכשול על-ידי צפייה בתצלומי מסך וסרטונים שמציגים את mint מבפנים.

גיבוש הקונספט

השלב הבא היה לגבש את הקונספט של המערכת. כדי להניע את הגלגלים במוח, ישבתי ושרבטתי 6-up של המסך המרכזי במערכת – עמוד ניהול ההוצאות וההכנסות. בסופו של דבר, החלטתי ללכת על קונספט של "חוויית אקסל משודרגת" – ההוצאות והכנסות מוזנות לתוך טבלה, והמערכת מספק אינדיקציות ותובנות שמסייעות לניהול תקציב נכון באופן אוטומטי. הוספתי גם אפשרות לייבא נתונים מקבצי אקסל קיימים ולייצא נתונים לקבצי אקסל חדשים כדי לספק מעבר חלק מהרגלי ניהול התקציב הקיימים באקסל למערכת החדשה. בנוסף, החלטתי לאפיין את המערכת לווב – סביבה שאני הרגשתי הכי נוח לאפיין עבורה והמשתמשים הפוטנציאליים הכי מנוסים בה, דבר שיקצר את עקומת הלמידה עבורם.

המערכת תהיה בנוי מחמישה עמודים בסך הכל:

1. עמוד "ברוכים הבאים" למשתמשים החדשים, שידריך אותם בהגדרות הראשוניות שיש לבצע ויעלם לאחר השימוש הראשון.
2. הוצאות והכנסות – עמוד שבו מזינים את ההוצאות וההכנסות המשפחתיות ומקבלים תמונת מצב כללית לגבי ניצול התקציב בכל חודש. עמוד זה יהווה את עמוד הבית למשתמשים שכבר ביצעו את כל ההגדרות הראשוניות.
3. תקציב – עמוד שבו ניתן להגדיר את מסגרת התקציב ואת חלוקתו לפי סעיפים ולקבל תמונת מצב עדכנית.
4. מגמות – עמוד שבו ניתן יהיה לראות מגמות שתקציב המשפחתי לאורך זמן, כמו שינויים בהוצאות או חריגה "כרונית" בסעיפי תקציב מסויימים, ולקבל עצות לניהול נכון יותר של התקציב.
5. הגדרות – עמוד שבו ניתן לבצע את כל הגדרות המערכת.

סקיצות ומסכים שלדיים

מפאת קוצר זמן, בחרתי לא לאפיין את כל מסכי המערכת, אלא להתמקד בעמודי ההוצאות וההכנסות והתקציב, שהם העמודים החשובים ביותר במערכת. שרטטתי סקיצות קצת יותר מפורטות של המסכים האלו וביצעתי בדיקת שמישות מהירה עם אבא שלי.

לאחר מכן, עברתי לשרטוט מסכים שלדיים ב-Axure. התוצאה לפניכם (לחצו על התמונות להגדלה):

בדיקות שמישות והגשה

שעות ספורות לפני שהייתי חייב כבר להגיש את המטלה, ביצעתי בדיקת שמישות מקיפה אחת עם חבר דרך Skype, תוך שימוש ביכולת שיתוף המסך של התוכנה. שלחתי לו את המסכים שעיצבתי, הנחתי אותו איזה מסך לפתוח, והתחלתי להנחות את הבדיקה דרך המיקרופון. ראשית, שאלתי אותו מה ניתן לעשות במערכת, כדי לוודא שהניווט במערכת ברור ומשקף בצורה נאמנה את המבנה שלה. לאחר שהוא הצליח לחזות בהצלחה את המבנה ויכולות המערכת, נתתי לו משימות קונקרטיות – להוסיף הוצאה חדשה, לערוך הוצאה קיימת, לברר כמה בסך הכל הוציאה המשפחה החודש, לערוך סעיף בתקציב וכו'. עקבתי אחר תנועת העכבר שלו והאזנתי לדבריו תוך כדי השלמת המשימות על-מנת לזהות קשיים והיסוסים בפתרון המשימה, אם יש. לשמחתי הרבה, הבדיקה עברה בהצלחה והמערכת הזדקקה לשינויים קטנים בלבד. שמרתי את התיקונים, הכנתי מצגת קצרה שמסבירה את התהליך שעברתי ומציגה את המסכים והגשתי.

 צ'ופר למי ששרד עד לכאן – תובנות מעשיות!

מטלת הסיכום של הקורס הייתה בעצם הפעם הראשונה שעשיתי תהליך כמעט מלא של אפיון, משלב הדרישות ועד שלב המסכים השלדיים. במהלך העבודה הגעתי לכמה תובנות לגבי תהליך האפיון – רק לחמם ולהגיש:

1. מעט ראיונות עדיפים מהרבה שאלונים – בגלל שלא הייתה לי גישה ישירה לנציגים של קהל היעד ולא יכולתי לקיים ראיונות ותצפיות אתנוגרפיות, השתמשתי בשאלונים כדי לאסוף במהירות כמות גדולה של מידע. אך מידע שנאסף משאלונים חסר את העומק והפרטים העשירים שניתן ללקט מראיונות וחשובים כל כך לתהליך אפיון טוב. זה לא שלשאלונים אין ערך, אבל עדיף לשלב את המידע הרב אך רדוד שמתקבל מהם עם מידע מועט אך עשיר שמתקבל מראיונות. אפילו ראיון עומק אחד היה מספק לי תובנות רבות שלא הצלחתי לדלות מהשאלונים. עוד על היתרונות ועל החסרונות של שאלוני משתמשים תוכלו לקרוא בבלוג של אמיר דותן.
2. תשקיעו יותר בשרטוטים על נייר – חלק ניכר מהבעיות שנתקלתי בהן התגלו בשלב מאוחר יחסית, שבו כבר שרטטתי במחשב, וכל שינוי דרש זמן רב יותר בהשוואה לנייר. המצב הזה נבע מכך שהרגשתי נוח יותר לשרטט במחשב מאשר על נייר, ולכן מיהרתי לעבור את שלב הנייר ולהגיע למחשב מבלי שגיבשתי את הקונספט ואת מבנה המערכת כמו שצריך לפני כן. דרך נכונה יותר לעבוד הייתה לשרטט יותר סקיצות ברמת פירוט נמוכה (low fidelity) שמכסות את תסריטי השימוש המרכזיים במערכת: הוספת הוצאה/הכנסה חדשה, עריכת הוצאה/הכנסה קיימת, הגדרת תקציב, שינוי סעיפים בתקציב וכו'. כך הייתי מגלה בשלב מוקדם את הבעיות והייתי משרבט בקלות ובמהירות פתרונות לפני שהייתי מגיע לשרטוט במחשב. כך הייתי יכול לחסוך זמן עבודה יקר ו להשקיע אותו בבדיקות שמישות נוספות או אפילו באפיון מסך נוסף.
3. צריך לדעת מתי להפסיק לעבוד ולבקש פידבק – אם לא היה תאריך הגשה למטלה, כנראה שהייתי ממשיך לעבוד עליה עד עצם היום הזה (ואז אתם לא הייתם נהנים מהבלוג שלי! מחריד, אני יודע). זה כל כך כיף לשחק עם כפתורים, טאבים, תוויות, שדות, header, footer, וזיליון פקדים שונים ומשונים, עד שמאבדים את היכולת להבין מה באמת ישפיע על חוויית המשתמש ומה סתם מרגיע את הדחף הפרפקציוניסטי לכמה רגעים. כשכבר לא הייתה לי ברירה והייתי חייב להגיש את המטלה, הייתי בטוח שמדובר בעבודה חצי אפויה, חסרת חן ומלאה בסתירות ממשקיות. להפתעתי, קיבלתי פידבק חיובי מאד מרן וליאור ומשאר הקבוצה. מסתבר שכל כך הייתי שקוע ברמת הפיקסלים עד שאיבדתי את היכולת להעריך את המערכת בשלמותה. אני חושב שהייתי יכול להמנע מהבעיה הזו אם הייתי מבקש פידבק מקצועי מאחד המשתתפים האחרים בקורס בימים שלפני הגשת המטלה. כך, הייתי מתמקד יותר בנקודות שמשפיעות יותר על חוויית המשתמש ונמנע מלשרוף את הזמן על טיולי כפתורים ברחבי הממשק.

 

מילים אחרונות

לסיום, אני ממליץ לכם לקרוא ולהתרשם מאפיונים נוספים שהוגשו כמטלת סיום בקורס שלי ובקורס שלאחריו (בנטקראפט יודעים לכתוב פוסטים קצרים עם הרבה תמונות יפות, לא כמו מישהו אחר שאני מכיר). מדובר ברמה גבוהה ביותר, המעידה על איכות הקורס. אז אם איכשהו זה לא היה ברור מספיק – אני ממליץ בחום לכל מי שמתעניין בתחום ומחפש חוויית לימוד מעמיקה ומהנה להירשם לקורס. שמעתי שיש להם עכשיו גם כיתה חדשה ומגניבה!

לאחר סיום הקורס, פניתי לשלב הבא בתכנית שלי – צבירת ניסיון כמאפיין באופן עצמאי ובניית תיק עבודות. על הפרויקטים שלקחתי על עצמי אספר בהרחבה בפוסטים הבאים.